אחריות אישית וניצול חולשות

בס"ד


ניהול כלכלת המשפחה כוללת בתוכה תכנון לעתיד, בחינת ההגנות הכלכליות של המשפחה (ביטוחים, פנסיה וכן הלאה) וטיפול בהתנהלות השוטפת. למרות שהסיבות הראשונות יותר סבוכות, הסיבה שרוב המשפחות פונות לייעוץ נוגעת דווקא לנושא של טיפול בתזרים השוטף של המשפחה. לכאורה זה הצד הפשוט שברור לכולם איך לטפל בו. רציונלית- כולם יודעים מה לעשות. אבל בפועל- לא עושים דבר. 

לפני כחודשיים סיימתי לקרוא את הספר "יסודות הכלכלה- מדריך לאזרח" של תומס סואל. 

זה ספר שמסביר את תורת המחירים והחשיבות שלה בויסות משאבים בכלכלה. הוא מסביר את תפיסת העולם הקפיטליסטית בצורה ברורה ופשוטה, ומראה מרכיבים של המחיר שאנחנו משלמים על מוצרים שאנחנו לא תמיד מודעים אליהם. הספר גם מתייחס לפשטות שבה השוק מווסת את עצמו באמצעות המחירים על מוצרים ושירותים, ואת הבעיות והעיוותים שנוצרים כשממשלות מתערבות במנגנון המחיר. 

אם אתם רוצים להבין את תפיסת העולם הקפיטליסטית, וההיגיון העומד מאחורי תפיסת העולם הזו - זה ספר לא רע בכלל להתחיל איתו. אין גרפים, אין חישובים מסובכים או מספרים מפוצצים. שפה פשוטה, הגיונית וברורה שמסבירה איך המנגנון עובד, ויותר מזה- למה זה נכון שיעבוד כך. 

אחד הדברים שאני מסכימה איתו וחושבת שהוא נכון זה שאנשים צריכים לקחת את האחריות על החיים שלהם בידיהם. הרבה פעמים אני שומעת שאנשים שואלים: למה הממשלה מאפשרת לאנשים לקחת חובות? למה המדינה לא מכריחה אנשים לפעול בצורה שהיא הנכונה עבורם? האמת היא שיש פה מידה של התנערות מאחריות, ורצון שהמדינה תהיה ההורה ותחליט עבורנו. העניין הוא שזה לא תפקיד המדינה. אנחנו צריכים לקחת את האחריות על החיים שלנו, על המצב שלנו - הכלכלי ובכלל. אנחנו צריכים לבחון האם מוצרים הם יקרים מידי ללא התערבות המדינה בקביעת המחירים. אנשים יכולים לבחור האם לחיות במרכז ת"א בדירה באיכות ירודה עבור הסכום שבעל הנכס דורש, או לעבור לאיזור מגורים אחר ולקבל דירה איכותית יותר באותו סכום. אם בעל הדירה יתקשה למצוא שוכר - הוא יטפל במצב. אם הוא ימצא שוכר, אז כנראה שיש מישהו שהמחיר הזה שווה לו. האם המדינה צריכה להתערב בזה? זו שאלה. הבחירה בסופו של דבר היא בידיים של האנשים הפרטיים. התערבות המדינה פעמים רבות לא רק שלא תעזור, אלא תיצור נזק גדול יותר, ולעיתים קרובות תפגע דווקא באוכלוסיות שהיא רוצה להגן עליהן.  

יחד עם זאת, יש מקומות שבהם ההחלטות שלנו אינן רציונאליות- בין שהם מבוססות על הטיות רגשיות שיש לנו, ובין אם הן מבוססות על מגבלות מידע/כלים שיש לגורמים בעלי עניין אחרים להשפיע על ההחלטות שלנו. האמירה שהשוק ידאג לתקן את הטעויות האלה היא אולי נכונה לטווח ארוך, אך הנזק שלה הוא כה משמעותי (עלות כלכלית או חמור מכך בחיי אדם) שההגבלות והרגולציה על השוק בהחלט כדאיות. אולי יש פטרנליזם, ואולי זה פוגע בחלק מהאנשים, אבל ככלל לחברה זה בהחלט יכול להועיל. 

מיד אחרי שסיימתי את יסודות הכלכלה, התחלתי לקרוא את "תורת ההונאה - מניפולציות והולכת שולל בתחום הכלכלי של ג'ורג א. אקרלוף ורוברט שילר. הספר מתייחס לאופן שבו עושים מניפוציות על הצרכנים, ועל העובדה שפעמים רבות אנחנו מקבלים החלטות שהן לא רציונליות - בין אם במודע או בשל הקושי לדלות את המידע הנכון והמדויק. 

הספר מתייחס לאופן שבו השוק עובד והקלות בה מתאפשר לגורמים מתחומים שונים לעשות מניפולציה על הציבור. הוא מתייחס לתחומים שונים החל מתחום הבריאות (סיגריות ואלכוהול ומתן אישורים לתרופות), דרך משבר הסאב פריים והתמכרויות להימורים. 

האמת היא שלא מדובר בחידושים גדולים, אבל אופן הצגת הדברים ממחישה בצורה דיי ברורה שלפעמים בעצם השיטה עצמה בה השוק עובד, יש פערים שאנשים ינצלו כדי לגרום לנו לקבל החלטות שאינן לטובתנו. זה לא דבר חדש, ויש שיטענו שזה אחריותו של הפרט לבחון את הדברים לעומק ולפעול בשיקול דעת ולא על בסיס רגשות ותחושות. זה נכון, אבל... 

אנשים לא תמיד (או אולי בד"כ לא) פועלים בצורה שכלתנית וברורה. אנחנו מונעים על ידי רגש, יצרים, תחושות, חוויות עבר ועוד. עם התפתחות המקצוענות תחומי ההתמחות של אנשים הולכים ומצטמצמים ולא ניתן לרכוש ידע מעמיק על תחומים כה רבים, וההחלטות שאנחנו צריכים לקבל בחיים נוגעות לכל פן בחיים שלנו. למרביתנו אין את הכלים לקבל החלטות מושכלות בנושאים כה רבים. 

רק בשבועיים האחרונים ניהלתי שיחות עם כמה אנשים שאמרו לי שהם יודעים בדיוק מה הדבר שהם צריכים לעשות כדי להתחיל ולשפר את מצבם. אבל ידיעה בנפרד ועשייה בנפרד. המצב הפסיכולוגי /הנפשי או ההרגלים שלהם לא מאפשרים להם לעשות את הפעולות המתבקשות והם זקוקים לתמיכה וסיוע כדי לצלוח את הפעולות הללו. אולי חלקכם תצקצקו בלשונכם ותאמרו שזו בעיה שלהם, אבל אני מודה ומוקירה לפחות את ההכרה שלהם בכך שהם נמצאים במקום הזה. כמה משפחות שנמצאות על סף תהום כלל לא מודעות למקום הזה שהן נמצאות בו, ובטוחותף שהכל טוב? כשהן תגענה להכרה שהן זקוקות לעזרה מצבם יהיה חמור בהרבה (ובחלק מהמקרים כבר יצריך הליכי פשיטת רגל). הרי הצעד הראשון להחלמה הוא להודות שיש בעיה.