מאגר נתוני האשראי כבר פה

בס"ד

כתבתי כאן במרץ על כניסתו של מאגר נתוני האשראי לחיינו. המאגר התחיל לעבוד באפריל השנה. ולמרות שהוא כבר כאן, יש דברים שאני אישית הרגשתי שלא לגמרי ברורים. כל נושא דירוג האשראי חדש בארץ, וההשלכות שלו על חיינו עוד ילכו ויתבהרו עם הזמן. ובגלל תחושת אי הודאות המסוימת שעדיין חשתי (למרות שקראתי לא מעט, והוצאתי את הדו"חות והכל), שמחתי כשהייתה הזדמנות ללכת להרצאה בנושא של יהושע ויסמן. יהושע הוא חבר בועדת המחקר של איגוד המאמנים לכלכלת המשפחה. במסגרת התפקיד הוא חקר את חוק מאגר נתוני האשראי, וחשבתי שאוכל ללמוד. ואכן למדתי. 

המצב הישן

במצב הישן היו בודקים אדם רק על בסיס מידע שלילי שנאסף עליו (הליכי פשיטת רגל, תיקים בהוצאה לפועל בכל סכום שהוא, פיגורים בתשלומים, חיובי אשראי חוזרים, חובות בחברות התשתיות, ושיקים ללא כיסוי-מושל"ך ומוגבל). אבל מידע חיובי על האדם לא היה נאסף כלל. אבל נניח למשל שישראל ישראלי מתנהל כלכלית בצורה מצוינת. הוא הקים עסק עצמאי, ובמשך חודש אחד נקלע למצב של קושי תזרימי וחזרו לו שיקים. אם הוא ילך לבקש הלוואה, הבנק שלו יודע שהוא לקוח למופת ופשוט היה בסיטואציה נקודתית שיצא ממנה, אבל כל גוף אחר יהיה חשוף רק למידע השלילי עליו. בעצם המידע השלילי על הלקוחות היה נגיד לכולם, אבל את המידע החיובי היה רק לבנק שבו מתנהל החשבון. פערי המידע האלה גרמו לכך שלבנק שבו יש לאדם את החשבון היה כח ביכולת שלו להעריך את הסיכון של כל לקוח, בעוד שלנותני אשראי אחרים לא היה את המידע הזה ולכן הריביות שיכלו לתת היו גבוהות יותר. וכך נוצר מצב של היעדר תחרות בשוק האשראי. 

החוק החדש

החוק החדש נועד בעצם לתת מענה למצב הזה. וכך נוצר מאגר נתוני האשראי. 

במקום שהבנק שלי ישלוט בכל המידע שנוגע אלי, כל הבנקים מעבירים את המידע למאגר אחד. המאגר הזה יכלול גם את המידע השלילי וגם את המידע החיובי. אבל בניגוד למצב בו כל אחד יכול לקבל את המידע עלי - בחוק החדש המידע עלי שייך לי ואם גורם אחר רוצה לקבל את המידע הוא חייב לקבל את אישורי לשם כך. 

כפי שכתבתי בפוסט הקודם, ניתן למחוק את הנתונים מהמאגר, אבל למעשה כזה יש השפעה. אם נותן ההלוואה יבדוק ויראה שאין מידע על מישהו זה יעורר בו ספקות לגבי מידת הסיכון שהוא לוקח, ולכן ישקול האם לתת הלוואה וכנראה שיסכים בתנאים פחות טובים. 

מקורות המידע

החוק מחייב את מקורות המידע* להעביר את הנתונים אל מאגר האשראי. ממאגר האשראי הנתונים יועברו אל לשכות האשראי ואל בנק ישראל.

*מקורות המידע:

• מערכת הבנקאות
• בנק הדואר
• בגופים המוסדיים (קרנות, חברות ביטוח וכו')
• גופי מידע שלילי (כונס נכסים רשמי, הוצאה לפועל, בנק ישראל)
• נותני אשראי חוץ בנקאיים
• חברת חשמל (בעתיד)

מה לא יופיע במאגר במאגר

• הכנסות
• חובות ותשלומים לגופים
• נכסים, לרבות נכסים פיננסיים (יחד עם זאת, אם הנכס משועבד להלוואה הוא כן יופיע במאגר). 
• שווי חסכונות הפנסיה
• ריבית ועמלות והוצאות נלוות שמשולמים לבנקים. 

חשוב לשים לב שלמרות שהמאגר הוקם כדי לתת תמונה יותר מלאה של מצב האשראי של לקוח מסוים, המידע החסר בעצם מקשה על קבלת התמונה המלאה. לשם ההמחשה: 

- לברוך יש 3 דירות בבעלותו שעליהן הוא מקבל דמי שכירות של 15,000 ש"ח בחודש. הוא קיבל 2 דירות בירושה (בשווי מוערך של 3 מליון ש"ח) ועל דירה אחת (שווי מוערך של מליון וחצי) יש לו משכנתא של 500,000 ש"ח. בנוסף, יש לו בעו"ש 100,000 ש"ח ועוד 2 מליון ש"ח בקופות שונות. 

- למשה יש דירה אחת בבעלותו בשווי מוערך של מליון ש"ח ומשכנתא של 100,000 ש"ח. בחשבון שלו יש יתרה של 5-10 אלפים ש"ח בחודש. אין לו נכסים פיננסיים או אחרים למעט הדירה. 

מכיוון שנכסים פיננסיים או אחרים יופיעו במאגר רק אם ישנו שיעבוד על הנכס, במאגר יופיע לברוך הלוואה של חצי מליון על דירה של מליון וחצי, בעוד שלמשה יופיע הלוואה של 100 אלף ש"ח על דירה בשווי של מליון. בהסתכלות על נתונים אלו בלבד נראה שמשה הוא לקוח מסוכן פחות מברוך. אתם מבינים את הבעייתיות שיש פה? 

המידע שיופיע במאגר:

• אשראי והתחייבויות (משכנתא, הלוואות, אשראי מתחדש, כרטיסי אשראי)
• יתרת הלוואות*
• מטרת ההלוואות* 
• מוסר תשלומים **

*בניגוד לחוק הקודם שכל תיק בהוצאה לפועל - גדול כקטן,  היה מקבל אותו יחס, החוק החדש מתייחס לגובה הסכום וכן למהות ההלוואה. יש הבדל בין חוב של 5,000 ש"ח לחוב של 50,000 ש"ח, וכן יש למטרת ההלוואה. 

**מדובר בלוח ההחזרים החודשים. האם עמדו בכל התשלומים? בחוק הישן המידע הופיע רק אם חזרו 5 שיקים ללא כיסוי (מושל"ך) ומעלה, אבל שיק אחד שחזר לא נרשם. בחוק החדש אפילו שיק אחד שחזר נרשם ופוגע משמעותית בדירוג.  

הוראות קבע שחוזרות נרשמות גם הן, אבל הן פוגעות בדירוג פחות. 

פיגור ידווח למערכת כאשר יתקיימו 3 התנאים הבאים: 

1. נמסרה הודעה על הפיגור.

2. מדובר בפיגור של מעל 30 יום.

3. הפיגור מעל 200 ש"ח. 

לשכות האשראי

אמרנו שהמידע שנאסף מהמקורות עובר למאגר נתוני האשראי, וממנו אל בנק ישראל ולשכות האשראי. 

מדובר בשלוש לשכות - דן אנד ברדסטריט, בי די איי וקו מנחה. הלשכות מעבדות את הנתונים שמתקבלים ומספקות 3 מוצרים:

חיווי אשראי - נועד לעזור לקבל החלטה האם לתת הלוואה או לא. החיווי ינתן בידיעת הלקוח בלבד, אך לא מחייב את אישורו. 

 בחיווי נאסף רק המידע השלילי:

- צו כינוס 

- פשיטת רגל (בקשה/הכרזה)

- הוצאה לפועל - תיקים של מעל 5,000 ש"ח או בסכום מצטבר של מעל 4,000 ש"ח 

- חשבון מוגבל

- פיגורים בתשלומים - מעל 1,000 ש"ח ומעל 30 יום 

- שיקים ללא כיסוי (כבר מהשיק הראשון). 

בחיווי ניתן לקבל תוצאה אדומה - NO GO, ירוקה - GO או כחולה - אין מידע. 

מצב שאין מידע הוא מצב בו או שהלקוח הוא לקוח שלא נאסף עליו מידע (לקוח חדש/לא עושה שימוש שמידע עליו נאסף במאגר) או שביקש שהמידע עליו ימחק. 

 את דו"ח חיווי האשראי יש גם ללקוחות עסקיים. מידע על לקוחות עסקיים מגיע ממאגר המידע העסקי של דן אנד ברדסטריט - ממקורות נוספים ברחבי הרשת כמו פסק דין, הרשתות החברתיות ועוד. על בסיס המידע הזה דן אנד ברדסטריט מחליטים האם לתת חיווי ירוק או אדום. ייתכן מצב שבו כלקוח פרטי החיווי יהיה חיובי, אבל כלקוח עסקי החיווי יהיה שלילי. 

דו"ח אשראי צרכני  - קבל הדו"ח הצרכני חייב להיות בהסכמתו של הלקוח. המידע המופיע בדו"ח הזה יהיה על 3 שנים. בדו"ח הזה יופיע מידע חיובי על הלקוח לצד המידע השלילי.

אבל בנוסף לכל המידע שיתקבל, הדו"ח הצרכני יכיל גם את דירוג האשראי של הלקוח. 

את דו"ח האשראי הצרכני יכול לקבל רק נותן האשראי. 

ניטור אשראי - כשאנחנו באים לקחת הלוואה, נותן האשראי ירצה לנטר את המצב שלנו, כלומר, לדעת אם פתאום משהו השתנה במצבנו שמקשה עלינו את התשלום של ההלוואה. אבל כדאי לשים לב שלפעמים לא מופיע תאריך מסוים לסיום הניטור, או שהתאריך שמופיע אינו צמוד למועד סיום הניטור. לכן שימו לב! כדאי לשים לב במועד לקיחת ההלוואה מה התאריכים של הניטור, ולהתמקח עליהם. 

אבל בנוסף לחיווי, לשכות האשראי מספקות גם דירוג אשראי. הדירוג נותן מספר שממקם את האזרח על המנעד ביחס למצב האשראי שלו. 

בדן אנד ברדסטריט הדירוג נע בין 200-1000

בBDI הדירוג נע בין 350-850

בקו מנחה עדיין לא ידוע הדירוג. 

מודל חישוב הדירוג לא ידוע לציבור. 

לא כולם מקבלים את אותו הדו"ח

אמרנו שלא ברור לגמרי איך נבנה מודל דירוג האשראי, ושיש דו"חות שרק נותן ההלוואה יכול לקבל (דו"ח אשראי צרכני וניטור אשראי). 

אזרח

את דו"ח נתוני האשראי ניתן להוציא דרך האתר של מערכת נתוני האשראי, לוחצים על כניסה לאיזור האישי:

בשלב הזה תצטרכו לעבור תהליך של רישום למערכת, ואח"כ תוכלו להוריד את הדו"ח.

שימו לב שאני כבר הורדתי את הדו"ח ולכן כל דו"ח נוסף שאוריד השנה יהיה בתשלום. אבל אם אתם לא הורדתם את הדו"ח תהיה לכם אפשרות להוריד את הדו"ח הראשון בחינם. 

תוכלו לבחור איך תרצו להוריד את הדו"ח- משך התקופה, השפה, אופן הקבלה ובאיזה פורמט תרצו לקבל אותו.

שימו לב, לעיתים יכולות לקרות טעויות ומידע לא נכון יקלט בטעות במערכת. תעברו על הדו"ח על מנת לזהות טעויות כאלה. במידה והן קיימות, אתם יכולים להגיש בקשה לתיקון הטעות דרך המערכת:

אבל זו לא הדרך היחידה שהלקוח יכול לקבל את המידע (שהכל כתוב, אבל בצורה לא הכי ידידותית בעולם). ניתן להפיק את הדו"ח במקום דרך האתר של המאגר דרך האפליקציה של חברת הדירוג דן אנד ברדסטריט - Captain Credit. באפליקציה תקבלו גם את המידע המופק בדו"ח (בתמצית ובצורה ידידותית יותר), והבונוס - תקבלו גם את דירוג האשראי שלכם (שאותו לא תקבלו אם תורידו את הדו"ח דרך האתר). בנוסף באפליקציה יהיו גם טיפים ומסקנות מה צריך לשמר ואיך ניתן לשפר את ההתנהלות שלכם וכתוצאה את דירוג האשראי שלכם. 

את הדו"ח של קפטן קרדיט ניתן לקבל פעם אחת בשנה חינם. הוא שואב את המידע דרך המאגר ומפיק לכם את הדו"ח. 

שימו לב! תוכלו להוריד בחינם את אחד הדוחות בלבד - של קפטן קרדיט או דרך המאגר. הדו"ח של המאגר יותר מפורט, אבל אין בו את הדירוג שלכם. 

איך זורם המידע

חשבון מוגבל

את ההרצאה סיים יהושע בטיפים בנושא חשבון מוגבל. 

הגדרתו של חשבון כמוגבל גם פוגע ביכולתנו למשוך כספים מהחשבון וגם מופיע בחיווי האשראי שלנו. חשבון יהיה מוגדר מוגבל אם חזרו 10 שיקים ויותר בתקופה של 12 חודשים כשיש לפחות 15 ימים בין השיק הראשון לאחרון שחזר. 

1. אם הגעת למצב שחזרו 4 שיקים - להקפיא את הפעילות מיד. 

2. לא לכתוב שיקים לימי חמישי - בימי חמישי הבנקים עמוסים והם לפני סוף השבוע בו לא עובדים. אם ביום רגיל תהיה בעיה ניתן יהיה לעמוד בקשר עם הבנק ולפתור את הבעיה באופן מיידי. אם השיק יחזור ביום חמישי גדל משמעותית הסיכוי שלא יהיה מי שיתן לנו מענה, ולא ניתן יהיה למנוע את הגבלת החשבון. 

3. לענות לטלפונים מהבנק - בשלב הזה צחקוקים נשמעו בקהל. לא פעם אנשים חוששים לענות לטלפונים מהבנק. חשוב להבין שאם נמצאים בקשר עם הבנק יש דרך למנוע את התסבוכת, בעוד שאם לא עודכנתם בבעיה כי לא עניתם...

4. לעולם לא לרשום יותר מ-9 שיקים לאותו היום. 

5. הכלל הבסיסי ביותר - נהלו תזרים. אם תדעו מה מצב המזומנים שיש לכם, לא תצטרכו לחשוש כל כך משיקים חוזרים. 

6. אם אתם יודעים שאתם עומדים להיות בחריגה, או עומדים להיעדר והתקשורת אתכם תהיה מוגבלת - עדכנו את הבנק. 

7. כל סיכומים מול הבנק תעשו בכתב. או כמו שאני נוטה לומר - אם זה לא כתוב, זה לא קיים.