לא בפוקס

בס"ד בספטמבר כתבתי פוסט ב עמוד הפייסבוק שלי על השיעור הפיננסי שהעברתי לבת שלי אחרי שיצאנו מהצגה. הפוסט הזה זכה להרבה תגובות וחשיפה דיי גבוהה. בעקבותיו גם ניהלתי שיחות עם אנשים על מתן דמי כיס לילדים.  למי מביניכם שעוד לא יודע, כבר בגיל צעיר מאוד התחלתי לתת להדס דמי כיס . ההחלטה לתת דמי כיס היא לא מובנת מאליה, ויש לגביה גישות שונות מאוד, גם בקרב אנשים שמתעסקים בניהול כלכלי ובחינוך כלכלי. דמי כיס - יותר מדרך אחת יש הרבה גישות לגבי מתן דמי כיס. כולן מלמדות את הילד משהו על כסף, אבל לא בכולן המוטיבציה של חינוך פיננסי עומדת מאחוריהן. אפשר לקבל כל החלטה שהיא, אני רק מציעה להשקיע מחשבה ולקבל החלטה מודעת ולא רק "לזרום" לתוך זה. כשישאלו אתכם תדעו למה אתם נוקטים בגישה בה אתם נוקטים בנושא דמי כיס. 1. מתן דמי הכיס כקצבה קבועה . אין התניות בקשר למה מזכה את הילד בדמי הכיס וגם אין הגבלה או כללים לגבי השימוש בכסף. זה בעצם הכסף החופשי של הילד לעשות בו כרצונו. 2. מתן דמי כיס שישמשו את הילדים עבור הדברים שההורה לא מעוניין לקנות לילד . התפיסה אומרת שההורה מס

בס"ד אי ן  זמן טוב מתחילת שנת הלימודים כדי  לבקש מכם לעצור ולדמיין.    דמיינו לכם לרגע שמגיע הראשון בספטמבר ואין לכם ימי הסתגלות ללכת אליהם , ואתם לא צריכים להתחיל לפני זה להשכיב את  הילדים  לישון מוקדם יותר כי חוזרים למסגרת. דמיינו לכם ש כל השנה עבורכם היא אוגוסט. טוב, לא בדיוק, כי  אתם לא צריכים להעמיס על הילדים עוד ועוד אירועים כדי שלא ישעמם להם ואתם מוגבלים בזמן המשותף לצבירת חוויות.  אבל כל השנה היא אוגוסט במובן הזה שכל השנה אתם נמצאים בבית עם הילדים. אין גנים, אין בית ספר, אין  את הלחץ בבוקר לרוץ עם כולם מהר כי אנחנו ממהרים לעבודה.  פשוט כי אתם לא הולכים לעבודה. אתם נשארים בבית עם הילדים, כי הילדים נמצאים בחינוך ביתי.    זה מרגיע אתכם או מעלה לכם את סף החרדה?    תכירו את  נירית, נשואה ואם לשתי בנות  מקסימות  (4.5, 2.3)  החליטה להפוך את אוגוסט לש גרה שלה.  אחרי שבגיל 9 חודשים הכניסה את ביתה הבכורה למ ע ון. היא חזרה לעבוד כממלאת מקום של מחנכת במשך 7 חודשים, והיא סבלה.  נירית הבינה שהיא רוצה להיות זאת שתגדל ותחנך את הילדים שלה, והיא לא רוצה להעביר א