דמי כיס

ב"ה

חינוך ילדים הוא נושא שמעסיק כל הורה. מה הדרך הנכונה להעביר לילד מסרים? באיזה גיל לתווך כל נושא? איך לעשות את זה בצורה הנכונה ביותר- כזו שתכין את הילד לחיים, אבל לא תחשוף אותו מוקדם מידי לתכנים קשים מידי? 

אני זוכרת שכבר כשהדס הייתה במעון עלתה השאלה איך מסבירים לה על הצפירה ביום השואה/הזכרון? הם קטנים מידי כדי להבין את הנושא, זה ברור, אבל צריך להכין לצפירה. ובכלל, איך מתנהלים כשיש מישהו במשפחה שנפטר? איך אני מספרת לה על סבא ז"ל (אבי נפטר כשהייתי בת 14) ומתמודדים עם זה שהוא לא איתנו? 

איך מתווכים לילדים ערכים חשובים בזוגיות? מלמדים על מיניות? מסבירים על אמונה ועוד יותר, על מבחנים אמוניים? 

כל השאלות האלה, כל אחת בזמנה בהתפתחות של הילד, מעסיקות אותנו ההורים בצורה כזו או אחרת אני כבר עכשיו תוהה לגביהן לא מעט, ועדיין אף אחת מהן לא בגיל להתמודד עם מרבית השאלות. 

באופן דומה ישנה גם השאלה איך לתווך לילדים את נושא ההתנהלות הפיננסית. לא תמיד השאלה הזו עולה באופן גלוי. הרבה יותר נפוץ לשמוע אותה כשיחה בין ההורים על זה שמפנקים יותר מידי וקונים יותר מידי צעצועים או בגדים. או שמדברים על זה שיחסירו מעצמם, אבל לילדים יתנו הכל. או הורים שאומרים שלא צריך להטריד את הילד בצרות של ההורים עם כסף, כי זה מוקדם מידי (אז מה אם הילד כבר בן 16 ומקבל צו ראשון...).יש הורים שאומרים שכשהם היו קטנים לא היה להם, ולכן רוצים לתת לילדים את מה שהם לא זכו בו. יש הורים שאומרים שכדאי לגונן על הילדים ולשמור על התום שלהם בנושא הכלכלי. הרי גם ככה בסוף הם יתמודדו עם זה, אז למה להקדים את המאוחר?

העניין הוא שכמו שבכל הדברים האחרים, אנחנו צריכים לעזור לילדים שלנו ולהכין אותם לחיים, גם בנושא הזה כדאי שנעשה את זה. אם אנחנו לא נלמד אותם- איך הם ידעו? מאיפה ילמדו איפוק ודחיית סיפוקים? מאיפה ילמדו שלא תמיד אפשר לקנות את מה שרוצים? אם לא נקח את הילדים לסופר, ונראה להם איך להשוות מחירים או לבחור מוצרים איך ידעו לעשות זאת? רשימת הנושאים הכלכליים שהם מהותיים לכל אדם בוגר הם עצומים, החל מתקציב, חסכונות והלוואות דרך ריביות, ריבית דריבית, ומשכנתאות וכלה בחסכונות והשקעות.

עולה השאלה מאיזה גיל ניתן לדבר עם ילדים על כסף? מתי בעצם מתחילים?

האמת היא שאני חושבת שזה משהו שמלווה אותנו מהרגע שהבנות עם רצונות משל עצמן. כשאנחנו מסתובבים איתן, והן רוצות משהו- אם זה משהו שיש לנו בבית, או שאנחנו לא מעוניינים לרכוש, אנחנו הסברנו שזה לא משהו שאנחנו רוצים לקנות. שאני מבינה שהן רוצה את זה כרגע, כי רואות את זה מולן, אבל יש להן דברים דומים, או שבסוף לא יהיה בזה שימוש. יעל עדיין קטנה מידי, אבל עכשיו כשהדס קצת יותר גדולה אני כבר מסבירה לה שיש לנו סדרי עדיפויות, ושאני מעדיפה במקום לקנות לה משהו שהיא לא צריכה, לקנות לה משהו שהיא באמת תהנה ממנו יותר.

הדס מאוד אוהבת לאכול בחוץ. לא משנה מה, העיקר שזה לא יהיה בבית. סתם כריך לא טעים- לא נורא, העיקר שזה לא בבית! כשאנחנו מטיילים, כבר בדרך הבייתה, אז פתאום: "אמא, אני רעבה". אז השבוע היינו ספונטנים והלכנו לאכול במסעדה, אבל לפעמים כבר ניצלנו את התקציב שלנו למסעדות, ואנחנו מסבירים לה את זה. 

כשהדס חגגה יומולדת 4 לפני כחודש, החלטנו להתחיל להביא לה דמי כיס. כמה שקלים כל שבוע. ניצלתי את ההזדמנות, לתרגל איתה קצת חשבון וישבנו עם לוח מגנטי ומגנטים של מספרים ופעולות חשבון. התחלנו לחשב. חישבנו כמה שבועות קדימה של דמי כיס, ואמרתי לה שתוכל לקנות משהו כבר אם היא תרצה, או לחסוך עוד קצת ולקנות משהו גדול יותר. במשחק המתמטי שלנו, היא רצתה להמשיך לחסוך. כשהיא קיבלה את הכסף כמה ימים אח"כ, כבר רצתה מיד ללכת ולקנות איתו סוכריה. אמרתי לה שהיא יכולה, כי זה הכסף שלה, אבל אם היא תחסוך קצת תוכל לקנות משהו שהיא יותר אוהבת. היא החליטה להתאפק.

האמת היא שזה מאוד נחמד לראות את התגובה שלה לחסכון הזה. היא כל הזמן רוצה לדעת איפה קופת החסכון שלה, וכל כמה ימים שואלת ובודקת כמה היא צברה. היא גם מצהירה שהיא תחסוך עוד קצת, ותוכל לקנות פיצה, או צעצוע. אמנם מדובר בסכומים קטנים מאוד, ונכון שהיא מקבלת את מה שהיא צריכה, אבל היא מאוד נהנית מהשליטה והיכולת לבחור. וככה גם אם היא רוצה משהו שאנחנו לא רוצים לקנות באותו הרגע, היא יכולה לבחור לקנות מכספה שלה. הבחירה הזו נעימה לה.

כבר סיפרתי לכם בפוסט ההכרות על הפריטים הראשונים שרכשתי בדמי הכיס שלי. בהמשך גם השתתפתי במימון הוצאות שהיו משמעותיות עבורי. העובדה שעד היום אני זוכרת את זה וגאה על זה ממחישה כמה השיעורים האלו עזרו לעצב אותי. אני רואה את התגובות של הדס לכך שזה הכסף שלה והיא יכולה לעשות איתו דברים, ואני מבינה שזה מעלה גם בה את הבטחון ותחושת השליטה.

כמובן שכשהילד גדול יותר, סכום דמי הכיס, והאפשרויות יכולות להתרחב. עכשיו הדמי כיס הם פשוטים וצנועים. אבל כשהיא תגדל והיכולות המתמטיות יתפתחו, אני ארצה ללמד אותה מהי ריבית על חסכון. מודל דמי הכיס ישתנה והיא תקבל דמי כיס ביחס למה שהיא תחסוך. כך שתוכל להוציא את הכסף, אבל יהיה לה תמריץ לחסוך. היא תדע שהיא יכולה להנות היום, אבל לחסכון יש יתרונות. בדיוק כמו בחיים האמיתיים. 

אנשים מתייחסים לתחום הכלכלי כנושא שמישהו צריך ללמד את הילדים, אבל האמת היא שאם אנחנו לא נלמד אותם מהי הלוואה (ומה המשמעות של ריבית על ההלוואה), הם לא ידעו. אם אנחנו לא נסביר להם (בגיל המתאים כמובן) איך לקרוא תלוש שכר, מה הזכויות (ולא פחות חשוב, החובות) שלהם, הם לא ידעו. אם לא נסביר להם שנכון שהם רוצים לקנות משהו, אבל לתת לאחר זה גם חשוב- הם לא ידעו. אם לא נלמד אותם שהעתיד מגיע, הם לא יערכו אליו. אם לא נלמד אותם על כרטיסי אשראי, ותקציב, ומו"מ מול הבנק, ועבודה קשה- לא תהיה להם דרך לדעת. 

וגם אם נלמד את הכל, כדאי שנחייה את מה שאנחנו רוצים שיהיה גם להם. בסופו של דבר, הילדים לומדים הכי טוב מדוגמא אישית.