איך הגעתי לפה?

ב"ה

נעים מאוד אני תמר. 

אני מאמנת לכלכלת המשפחה, ומעבירה סדנאות והרצאות וגם אימונים אישיים בנושא. 

אם מישהו היה אומר לי לפני עשור שתחום העיסוק שלי יהיה קשור באיזושהי צורה לכלכלה או כסף הייתי צוחקת. מה לי ולזה? כשהיו זורקים לידי מילים כמו "מדד" ו-"ריבית" המבט שלי היה מתקבע עם עיני עגל שלא מבינות מה רוצים מהם. 

אז איך מצאתי את עצמי בתחום הזה? 

ב"ה גדלתי בבית שלא היה עשיר. למה אני מודה על כך? כי למדתי בילדותי איך לחסוך את דמי הכיס שלי ולא להוציא אותם מיד. אני עד היום זוכרת את הג'ינס הראשון והחולצה הראשונה שרכשתי בכספי שלי. כמה שמחתי מהקנייה הזו, ואלו היו הפריטים האהובים עלי בארון. איך התחלתי כבר בגיל צעיר לעשות בייביסיטר והרווחתי כסף ששמרתי אותו, ורכשתי איתו בגדים, איפור ועוד. בהמשך איך שילמתי עם הכסף הזה את הטיסה שלי לפולין, ובצבא מימנתי רישיון. 

אולי יש שיגידו שהורה צריך לממן את זה לילדיו, אבל לא אוכל להסביר את תחושת הסיפוק שלי על ההישגים שלי בכוחות עצמי. אז כן, אני שמחה על זה. זה גם לימד אותי תיעדוף, ועל מה אני מעדיפה להוציא כסף ועל מה לא. 

אבל כל זה עדיין היה בתקופה שבה נבהלתי ממספרים וכלכלה. אז בכל זאת, איך אני פה היום? 

ברווקותי, כשיצאתי לפגישות, נפגשתי עם בחור שעיסוקו היה בתחום התורני. לא בדיוק משכורות היי-טק, אבל בהחלט הייעוד שלו (היום עובד באנציקלופדיה התלמודית)! אני עבדתי במשרה עם משכורת נחמדה מאוד, אבל ממש לא יציבה. אז מה עושים? עוד בפגישות הראשונות שלנו, לפני שנישואין היו בכלל על הפרק, הבהרתי לו שאני קיבלתי החלטה אסטרטגית. אני לא רוצה לחיות את חיי בלחץ של הלוואות ומינוסים. אני רוצה לחיות עם מה שיש ולדעת איך להוציא מזה את המירב. אני רוצה לדעת להתנהל כלכלית נכון! למרות שהוא לא כל כך הבין מה אני רוצה ממנו, הוא זרם איתי.

עבר זמן, ובסוף התחתנו. אחרי בערך חודשיים או שלושה ראינו פרסום לקורס לניהול כלכלת המשפחה. הזדרזנו להרשם. שם התחיל הרומן שלי עם העולם הזה. פתאום הבנתי מה צריך לעשות, איך צריך לעשות אותו. מה זה תקציב, איך לבנות תקציב (האמת היא שהקורס היה לזוגות ותיקים, אז הכלים שם לא כ"כ התאימו לנו לבניית התקציב, אז פיתחתי את הכלים שלי), ואיך לנהל את התקציב אחר כך. את הניהול השוטף הבנתי. הבנתי גם מעבר על מחשבות על היעדים שלנו, על חסכונות ועוד. 

חיי המשיכו בעבודתי, עד שיום אחד, במהלך חופשת הלידה של ביתי השניה, הגעתי לפרסום של קורס למאמנים לכלכלת המשפחה. התחום היה נשמע מעניין והכנסתי פרטים. כשחזרה אלי הנציגה ונתנה לי את הנתונים הראשונים, כמעט ניתקתי מיד. אבל משהו כבר התעורר. איזה רצון לעשות משהו, להשפיע קצת על תחום כלכלת המשפחה, ולתרום למשפחות את הרוגע הנפשי בתחום הכלכלי ניצט. 

ההחלטה לא הייתה קלה. היה ברור לי שזה תחום שבד"כ העבודה היא כעצמאית. ואני? בכלל קיבלתי החלטה בילדותי שאני אהיה שכירה במקום יציב! אבי היה עצמאי, וזה לא זכור לי כדבר קל. אבל הרצון היה חזק. אז אחרי התייעצות עם בעלי (גם על הדרך, גם על העלויות הלא מועטות של הלימודים, וגם העזרה עם הילדות) החלטנו שאני אלך על זה. והנה אני כאן. עם הרבה יותר כלים, ותמונה רחבה יותר על כלכלת המשפחה. על הסיכונים הכלכליים שמשפחה ניצבת בפניהם, על השאיפות של בני המשפחה (בד"כ לשאיפות האלה יש ביטוי כלכלי), וכן, גם על הניהול השוטף שכבר התיידדתי איתו קודם. 

תקוותי היא לעזור לבודדים ומשפחות, להבין איך לנהל את כלכלת המשפחה שלהם.

בבלוג הזה אני רוצה לכתוב על כלכלת המשפחה, גם מהצד של היועצת, וטיפים ומחשבות מהניסיון, וגם מהניסיון האישי שלי. גם אני אמא לשתי בנות מקסימות. גם אני משלמת על כל העלויות במדינה לא זולה. וגם אני מתמודדת עם שאלות הקשורות לכלכלת המשפחה, ומנהלת אותה. 

אני מזמינה אתכם להשתמש בתובנות ובכלים שאשתף ומתרגשת להזמין אתכם לקרוא עוד :)