העתיד מגיע. כנראה שגם הפנסיה בוא תבוא

בס"ד

בשבוע שעבר התפרסמה ידיעה שנוגעת לאחת הפצצות הכלכליות המתקתקות של המדינה - הפנסיה שלנו. הידיעה, תחת הכותרת "המשבר החברתי הגדול בתולדות המדינה": המלצה לבטל את גיל הפרישה לפנסיה, מציג המלצות של ועדה משותפת של הכנסת בתפוח האדמה הלוהט שאף אחד לא ממש רוצה להתייחס אליו - הפנסיות שלנו. 

היסטוריה

אז בואו נדבר קצת על הדבר הזה שנקרא פנסיה. המודל הכללי ההתחלתי של הפנסיה אמר שהשכבות הצעירות יממנו את הפנסיות של השכבות המבוגרות. כשהצעירים של היום יגיעו לגיל פרישה בבוא היום, הצעירים החדשים יממנו אותם. קרנות הפנסיה הישנות העניקו את הפנסיה בצורה מצטברת של 2% מהשכר על כל שנת עבודה ועד 70% מהשכר הפנסיוני. כך היה מובטח למבוטחים מה תהיה גובה הפנסיה שלהם. רק שהיו כמה בעיות. 

קרנות הפנסיה העיקריות היו הקרנות ההסתדרותיות, שהגיעו למשבר אקטוארי  עד להלאמתן בשנת 2003. הקרנות עודדו חברים חדשים להצטרף באמצעות הטבות שונות, שהובילו לכך שהיקף ההפקדות לא תאם את היקף ההתחייבויות לקצבאות. לא הייתה הלימה בין ההפקדות שהעמיתים בצעו לבין הסכום שהקרנות התחייבו לשלם להם במועד הפרישה. כמו כן, הקצבאות חושבו כך שיספיקו ל-10-15 שנים, בעוד שתוחלת החיים עלתה והלכה (תוחלת החיים בישראל עולה בממוצע בשנה אחת כל חמש שנים, והצפי הוא שהמגמה הזו תמשך). הקרנות נכנסו לגרעון עמוק והפסיקו לקבל חברים חדשים כבר ב1995. אחרי שכמה קרנות קרסו, הלאימה המדינה את הקרנות הגרעוניות (נשארו כמה מעטות שהיו מאוזנות ולא הולאמו, אך גם הן הפסיקו לקבל חברים חדשים).

ומה קורה היום?

כך נוצר מצב שחייב שינוי במודל הפנסיוני. החל מ-1995 הפסיקו לקבל עמיתים לקרנות הפנסיה הותיקות, ונפתחו קרנות הפנסיה החדשות. בקרנות האלה כבר אין קצבה מובטחת אלא שהקצבה תקבע על פי מקדם ההמרה ביום בו תפרשו. מקדם ההמרה הוא המספר לפיו ממירים את הסכום שצברתם לקצבה חודשית. ככל שהוא יהיה נמוך יותר, כך הקצבה תהיה גבוהה יותר. כאמור, אנחנו לא יכולים לדעת מה תהיה הקצבה שלנו ביום בנפרוש. תלוי כמה תתארך תוחלת החיים עד אז. 

מכיוון שהצבירה היא אישית, והיא מופרשת באחוזים מהמשכורת שלנו אז היא מושפעת כמובן מגובה השכר שלנו. ההפרשות לפנסיה הן 18.5% מהשכר שלנו, כש-6%* מופרשים על חשבון העובד ואת היתרה המעסיק מפריש (6.5% לרכיב תגמולים ו-6% לרכיב הפיצויים). מכיוון שהפנסיה שלנו מבוססת על הצבירה האישית שלנו, משיכה מהפיצויים תפגע קשות בצבירה וממילא בקצבה שנקבל כשנפרוש בבריאות טובה. לכן לפני שאתם מושכים את הפיצויים שלכם ונוסעים לחופשה אחרי שעזבתם מקום עבודה, תשקלו היטב את ההשפעה של הפעולה הזו על הפנסיה. ההשפעה הזו דרמטית. ואם תסכימו לקבל עצה טובה - פשוט אל תגעו בכספי הפיצויים. 

*לידיעתכם - ניתן להגדיל את אחוז ההפרשה שלכם ל-7% מההפרשה. הסכום כמעט ולא מורגש בהפרשה שלכם, אך הוא מצטבר בתוך הפנסיה. 

השפעה נוספת על גובה הקצבה שתהיה לכם היא משך ההפקדות. בעוד שבדור של ההורים שלנו התחילו לעבוד מיד עם סיום הלימודים או הצבא, היום אנשים נכנסים לשוק העבודה בגיל מאוחר יותר - אחרי טיול ארוך, לימודים ועוד. בנוסף לכך, תחלופת מקומות העבודה היא גבוהה יותר, וישנן תקופות ארוכות ללא הפרשות. אז כדאי לשים לב, שגם אם אתם בין עבודות, כדאי להמשיך ולהפריש לקרן הפנסיה (ולו את הסכום המינימלי לשימור הרכיבים הביטוחיים שיש בקרן - קצבת נכות וקצבת שארים). משך ההפקדות הוא גם אחת הסיבות שקצבאות פנסיה של נשים בד"כ נמוכות יותר משל גברים. בעוד שגיל הפרישה לגברים עלה ל-67, גיל הפרישה לנשים נשאר עדיין 62. כבר יש החלטה שיש להעלות גיל זה, אך מסיבות פוליטיות החלטה זו לא נכנסת לתוקף. למרות שזה צעד קשה, הוא הכרחי, והנזק באי נקיטתו יהיה קשה גם עבור הפורשים וגם עבור העמיתים בקרנות. גם חופשות הלידה הארוכות שנשים לוקחות, ומפסיקות בזמנים אלו את ההפרשות לפנסיה פוגעות בקצבה. 

ההחלטות שלכם היום משפיעות על הקצבה שלכם בפרישה

יחד עם זאת, חשוב שתדעו, שבניגוד לקרנות הישנות, בהן מידת ההשפעה שלכם על הפנסיה היא קטנה, בקרנות החדשות יש לכם החלטות לקבל לפי מצבכם האישי. יש לכם אפשרות לבחור את מסלול ההשקעה בפנסיה, כך שאתם תבחרו מה אחוזי ההשקעה שלכם באג"ח לעומת השקעה במניות. שימו לב, שככל שאתם צעירים יותר, ההשקעה שלכם צריכה להיות יותר במניות (פוטנציאל התשואה במניות גבוה יותר. כמו כן, כשאופק ההשקעה ארוך, גם במקרה בו יש נפילה בשוק המניות, יש עדיין זמן לתקן את הנזק). עד 2016 אם לא בחרתם מסלול השקעה, המסלול שלכם הוא מסלול ברירת המחדל שהיא 30% מניות ו-70% אג"ח. מסלול ברירת המחדל הזה יכול לא להתאים לרבים מבעלי קרנות הפנסיה (לצעירים שיעור המניות נמוך מידי, ולעומדים לפני פרישה הוא יכול להיות גבוה מידי). למי שיש קרנות מ - 2016, כנראה שהוא במסלול מותאם גיל. בכל מקרה, כדאי שתדעו מה המסלול שלכם ותבחנו את התאמתו לצרכים שלכם. 

בנוסף, בפנסיה שלכם יש רכיבים ביטוחיים - קצבה שיקבלו השארים שלכם במידה ויקרה לכם חלילה משהו, וכן קצבת נכות במקרה ובו לא תוכלו לעבוד. יש באפשרותכם לבחור במסלול הפנסיה האם אתם מעוניינים שהחסכון שלכם יהיה מוטה לכיוון חסכון פנסיוני, לכיוון קצבת נכות או לכיוון קצבת שארים. כדאי שתהיו מודעים לרכיבים האלה גם ביחס לביטוחים חיצוניים שייתכן שיש לכם. 

וכמובן, לא נשכח את דמי הניהול. דמי הניהול הוא הכסף שאתם משלמים לחברת הביטוח על כך שהיא מנהלת את הפנסיה שלכם. דמי הניהול מתחלקים לדמי הניהול על ההפקדות החודשיות (מקסימום 6%) ודמי הניהול על הצבירה (מקסימום 0.5%). ניתן ורצוי להתמקח על דמי הניהול שלכם. בדו"ח השנתי תוכלו לראות מה הממוצע שמשלמים העמיתים בקרן הפנסיה שלכם לעומת הסכום שאתם משלמים. ייתכן וזה נשמע לכם כמו מספרים לא מאוד גבוהים, אבל עם הזמן דמי ניהול גבוהים יכרסמו לכם בקרן הפנסיה ויקטינו משמעותית את הסכומים הנצברים ואת הקצבה שתקבלו בסוף.  

מתוך הבנה של חשיבות דמי הניהול, יצא משרד האוצר לפני כשנתיים במכרז לקרנות ברירת המחדל שמציעות דמי ניהול נמוכים. משרד האוצר יצא במכרז שני לקרנות ברירת המחדל, במטרה להפעיל את הזוכות כבר מנובמבר השנה. וזה הזמן גם להזכיר שזו זכותכם לנייד את קרנות הפנסיה שלכם לכל חברה שתבחרו וכן לשנות את מסלולי ההשקעה. 

נכון שאת הדו"חות שמגיעים אלינו מקרן הפנסיה אנחנו נוטים לא לפתוח ולשים במגירה במקרה הטוב, או לזרוק לפח במקרה הרע, אבל בדו"חות האלה תמצאו את המידע שנחוץ לכם לגבי הפנסיה שלכם. הדו"חות של כל החברות אחידים, ודי פשוטים להבנה. בנוסף, כדאי שתבדקו שאכן הכספים שהופרשו עבורכם ע"י המעסיק הופקדו ושויכו בפועל בחשבון שלכם בקרן הפנסיה, ולא הלכו לאיבוד בדרך. 

ועוד מילה לעצמאים. רובנו, השכירים, בכלל לא לוקחים בחשבון שיש עצמאים לא מעטים, שעד לפני שנה לא הפרישו לקרן פנסיה בכלל. במידה והפרישו לקרן השתלמות או השקיעו במקום אחר היה המצב טוב, אבל לצערנו יש עצמאים רבים שהפנסיה שלהם דלה במיוחד אם בכלל קיימת. משנת 2017 החוק מחייב גם עצמאים הפרשה מינימלית לפנסייה, אבל זיכרו- אתם יכולים להגדיל את ההפרשה שלכם ולזכות בהטבות מס. בין אם תפרישו לקרן הפנסיה, ובין אם תפרישו למקום אחר, תפרישו בהקדם האפשרי. אל תשכחו שהזמן משחק פה בצורה משמעותית. ככל שתחסכו מוקדם יותר (ותשקיעו את הכסף כמובן), תוכלו לחסוך פחות כל חודש. אם תחכו לעשור האחרון לפני הפרישה כדי להתחיל להפריש, תערכו לכך שהסכום שתצטרכו להפריש יהיה כה גדול שיהיה קשה לעמוד בו. 

אפשר להשען על ביטוח לאומי (?)

ומילה נוספת על ביטוח לאומי. ביטוח לאומי משלם קצבת זיקנה בסך של 1535 ש"ח ליחיד (או 2307 לזוג). עם תוספת ותק מקסימלית יקבל 2330 ש"ח. אני לא חושבת שמישהו באמת נשען על הסכום הזה באופן משמעותי, אבל כן לוקחים אותו בחשבון. בכל מקרה, כדאי לדעת שמצבו של הביטוח הלאומי לא מזהיר. בשנת 2016 פרסם המוסד לביטוח לאומי דו"ח אקטוארי לפיו הכספים שנותרו במוסד לביטוח לאומי יסתיימו בשנת 2045. זו הייתה התחזית אז, והיא התבססה, בין היתר, על כך שבשנת 2017 גיל הפרישה לנשים יעלה ל-64. זה לא קרה. זוכרים שדיברנו על זה? אז אנחנו דיברנו על זה בהקשר של החסכון האישי, אבל השינוי הזה הוביל לכך שהכספים בביטוח הלאומי יגמרו בשנת 2035, עשור לפני כן. כך שמדובר במשענת קנה רצוץ. 

החלטות הועדה ומסקנה לעתיד 

הצעות הועדה שפורסמה שבוע שעבר מתייחסות לכך שיבטלו את חובת הפרישה. יש הרבה שמתרעמים על זה. למעשה הועדה לא מציעה להכריח אנשים שלא מעוניינים לעבוד, אלא לאפשר למי שמעוניין בכך להמשיך לעבוד. לא זו בלבד, אלא שיהיו תמריצים למעסיקים שיעסיקו את האזרחים הותיקים. כמובן שזו לא הצעה שתועיל לכולם, אבל בהחלט עדיפה על פני האפשרות הנוכחית. 

בין ההקלות הנידונות ישנם פטור מתשלום תרופות ונסיעות בתח"צ, הצמדת הקצבאות לשכר המינימום או מדד המחירים לצרכן (הגבוה מביניהם) על מנת לצמצם את שחיקת הקצבה, ומתן ימי חופשה נוספים למשפחות המטפלות. אפשר לדון בהכל, אבל תסריט בהחלט סביר (ויש שיאמרו הכרחי ומחויב המציאות) שהקצבאות לא יחולקו לכולם, אלא יקבלו אותם השכבות הנמוכות שהכנסתם ונכסיהם מעטים. היום המצב הוא שכולם מקבלים ביטוח לאומי - האלפיון העליון והעשירון התחתון מקבלים את אותה הקצבה. האם זה הגיוני? כנראה שלא. אבל כשלא תהיה ברירה ואכן מישהו יחליט להרים את תפו"א הלוהט הזה, בהחלט ייתכן שגם הקצבאות שאנחנו (אולי) מסתמכים עליהן כבר לא תגענה אלינו כי נהיה במעמד יותר גבוה (בתקווה). 

כל הדברים הללו גם יחד מובילים למסקנה שראשית, אנחנו צריכים להתייחס לקרן הפנסיה שלנו בכבוד, להשקיע בה ולנהל אותה. העתיד מגיע, ואיתו גם הפנסיה. שנית, כדאי שכן נוריד מעט את רמת החיים שלנו (במידה וניתן, וברוב המקרים ניתן) ונחסוך עוד מעט כספים אותם נשקיע על מנת לדאוג לפנסיה שלנו. האמת היא שאם אנחנו לא נעשה את זה, זה כנראה לא יקרה.