"להגדיל הכנסות במקום לצמצם הוצאות"

בס"ד




לפני שבועיים בזמן שאני ממתינה עם הצוות הטכני בעבודה שהמחשב יתחיל להגיב התחלנו לדבר על כלכלת המשפחה, פנסיות ומיני תופינים. השיחה התנהלה ביני, ובין רווק בן 30 וגבר נוסף באמצע-סוף שנות החמישים לחייו. 

השיחה הזו דיברה על ההווה הכלכלי שלנו, ועל איך שהוא משפיע על העתיד הכלכלי שלנו. למעשה, השיחה הזו בנוסף לכך שבאותו שבוע דנו בכלי התקשורת על מצב הפנסיה הובילו אותי לכתיבת הפוסט על משענת הקנה הרצוץ שהיא הפנסיה שלנו. כך התחיל הבוגר מבינינו לספר לנו על כך שהוא מתחיל להשקיע בנדל"ן בחו"ל על מנת שתהיה לו הכנסה נוספת לפנסיה. כיום, כך סיפר לנו, הוא בדרכו לרכוש דירה נוספת בחו"ל על מנת שתספק לו הכנסה נוספת וההשקעה שלו תהיה נמוכה משמעותית מהשקעה על דירה בארץ. 

וכמו בכל שיח טיפוסי, צריך שתהיה הדמות שתשאל את השאלה - אבל מי בכלל יכול לחסוך במדינה הזו. במקרה הזה היה לי קל ונוח לומר לבחור (צעיר, רווק, בעבודה שהמשכורת בה לא רעה) שהוא בהחלט יכול לחסוך אחוזים יפים מהמשכורת שלו, לו רק יבחר בכך. צעד כזה יוביל אותו לנכסים ולצבירת הון בעתיד, אבל טומנת בחובה מחיר של הורדת רמת החיים היום. לא בדיוק הדבר שאנשים אוהבים לעשות. 

הבחור דווקא עצר וחשב ברצינות. הוא חשב על העתיד הכלכלי שלו, ועל כך שכדאי שיצבור נכסים. הוא חשב על זה שמה שאנחנו אומרים לו הגיוני והוא אכן צריך לחשוב על איך לתכנן את העתיד שלו כבר היום. אתם מכירים את זה שאתם מסתכלים על מישהו וממש יכולים לראות את גלגלי המוח שלו מסתובבים? אז כך היה. כמו רצף של גלגלי שיניים שזזים במהירות. נתתי לו קצת זמן ואח"כ התעניינתי במחשבותיו. וכמובן שהוא אמר שהוא חושב שאנחנו צודקים, אבל הוא לא חושב שהוא לא יקטין את ההוצאות, אלא יחשוב על איך להגדיל את ההכנסות

אני אוהבת אנשים שחושבים על הגדלת הכנסות! זה מאתגר, זה פותח אינסוף אפשרויות והזדמנויות. זה יכול לקדם אותו למטרה הכלכלית שלו הרבה יותר מהר ממה שהוא היה יכול להגיע עם ההכנסה שלו כפי שהיא היום. מי יודע, אפילו להגיע לחופש כלכלי ואי תלות במשכורת בשלב מוקדם הרבה יותר. אבל... 

לצערי הרב, המנגנון לא כל כך פשוט כמו שאנשים חושבים. בבסיס המחשבה הזו ישנו העקרון שאם היום הוא מרוויח 10K והוא מאוזן, כלומר, לא מצליח לחסוך, אבל לא נכנס להלוואות ומינוסים, אז אם הוא ירוויח 15K הוא יצליח לחסוך 5K בחודש. סכום יפה בהחלט. אבל האמת היא שזה לא בדיוק עובד בצורה הזו. 

לפני מספר חודשים שוחחתי עם זוג צעיר. הגבר בשירות צבאי והאישה התחילה את דרכה כמורה. לאחר הסבה מקצועית היא פנתה לתחום אחר, בו המשכורת שלה גדלה באופן משמעותי. כשדיברנו על להתכונן להוצאות עתידיות ולחסוך עבורם כבר היום, הם אמרו שהם לא יודעים איך יעשו את זה, שכן הם לא מצליחים היום לחסוך כלל (למרות שלא חיים בצורה בזבזנית כלל). מעצמם אמרו שכשאין להם את כסף הם איכשהו מסתדרים ומוציאים פחות כסף, והרהרו בקול איך הם הסתדרו כשההכנסה שלהם הייתה כמעט חצי מהיום. הם היו מחושבים ולא נכנסו למינוס אז, אבל היום החסכון נראה להם בלתי אפשרי. 

והאמת היא שזה המנגנון שאנחנו עובדים על פיו. כשההכנסה גדלה, אנחנו לא משפשפים ידיים בשמחה וחושבים "איזה כיף! אני אחסוך ואשקיע עוד כסף!" אלא אנחנו חושבים "איזה יופי, אני אוכל להרשות לעצמי את החופשה/טיול/רכב/מטבח שכ"כ רציתי!" אנחנו רוצים (באופן הגיוני למדיי) להעלות את רמת החיים שלנו, ולחיות ברווחה גדולה יותר. 

אבל לא רק הרצון ברווח מניע אותנו, אלא גם ההשוואה לאחרים. כאנשים חברתיים, אנחנו חרדים למעמדנו בחברה, ואנחנו משווים את עצמנו לאנשים בסטטוס דומה לשלנו. אנחנו לא נשאף למה שיש לאנשים ששייכים ממעמד שונה לחלטין (רובנו לא נפנטז על אחוזה ענקית עם בריכה פרטית, מטוס אישי או שאר תענוגות מסוג זה), אבל אנחנו נרצה את מה שיש לאנשים שאנחנו מחשיבים באותו סטטוס כמו שלנו - טיסות לחו"ל, נופשים למיניהם, הופעות ומסעדות, רכבים חדישים והרשימה יכולה להמשיך עוד ועוד. וכמובן שבעידן הרשתות החברתיות, שבו כל חברינו מעלים תמונות מאושרות מכל מיני חוויות מאושרות, רק מחזקת את ההשוואה שאנחנו עורכים ומגבירה את הרצון שלנו באותם דברים. ההשוואה הזו גורמת לנו לרצות את אותם דברים ולהיות מאושרים פחות.

כך קורה בפועל, שהגדלת הכנסה לא רק שלא תוביל להגדלת החסכון, אלא לעיתים רבות רק מגדילה את היקף החוב של אנשים. לכן לא פעם אנחנו רואים אנשים עם הכנסות של 15K וחוב של קרוב ל100K, אבל אנשים עם הכנסה של 40K וחוב של חצי מליון. הרצונות גדלים, וניתן להגדיל את ההתחייבויות לצורך המימון שלהם, וזה אכן מה שאנשים עושים. דוגמא קיצונית, אבל מוחשית לנושא ניתן לראות בקרב זוכים בסכומי כסף גדולים (לדוגמא בפיס) שלא יודעים להתנהל כלכלית ולאחר הזכייה מצבם הורע

אז הגדלת הכנסות זה מעולה, אבל עדיין צריך להתלוות לבקרה ותשומת לב על ההוצאות (לפחות עד שתשומת הלב להוצאות הופכת להרגל). צמצום ההוצאות לבדו יאפשר התייעלות וחסכון (לפעמים משמעותיים מאוד), אבל בשילוב של הגדלת הכנסה מדובר במקפצה לעבר היעדים הכלכליים, וזה כמובן פתרון מנצח.

אחרי ששולטים בהוצאות ואם אפשר מגדילים הכנסות, אפשר להמשיך לשלבים הבאים בדרך הכלכלית של המשפחה.


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

עמי ותמי - הסוף הלא מוכר

לכבוד הקיץ שהגיע כתבתי פוסט...

מאגר נתוני האשראי כבר פה