המסלול הבטוח לעבודה
בס"ד ללכת ללמוד, למצוא עבודה יציבה ובטוחה (עדיף עם קביעות) ולעבוד עד הפרישה לפנסיה. זו שאיפה שהייתה עבורי, ואימצתי לעצמי במידה רבה. מי מכם שקרא את פוסט ההיכרות שלי יודע שהצורך והרצון שלי ביציבות תעסוקתית משכו אותי (ומושכים אותי עד היום) והשפיעו גם על החלטות שהיו לי בחיים. אני לא אוהבת סיכונים. אוהבת להרגיש בטוחה ועם קרקע יציבה מתחת לרגליים. באותו פוסט היכרות גם סיפרתי לכם שאבי היה עצמאי. אני לא זוכרת את התקופה כעצמאי כתקופה זוהרת במיוחד (למרות שהייתה תקופה שאני יודעת שההרווחים היו יפים מאוד). היו קשיים, התחרות הייתה קשה ולפעמים היה בהחלט הרבה מתח ואי וודאות. הייתי קטנה, אז לא הייתי מעורבת יותר מידי במצב הכלכלי, אבל התחושה הייתה מורגשת. הרצון להיות שכירה ב"משרה טובה" הלך וגבר. כשהתחלתי קצת לפזול לכיוונים אחרים עלו רק עוד סיבות למה לדבוק בתוכנית ולא להיות עצמאים. לא חסרות סיבות למה לא להיות עצמאים - אין ביטחון תעסוקתי ואתה תלוי מאוד בלקוחות שיכולים להגיע ויכולים שלא. אין מישהו מלמעלה שמפריש לך לתנאים סוציאליים (רק לא מזמן התחילה חובת פנסיה). אם אתה מ...