רשומות

הכל תלוי בנקודת המבט שלכם - פוסט אחרון לשנה

תמונה
בס"ד                                             * צילום: אוריאל בן יצחק http://www.orielby.com/ השנה האחרונה הייתה שנה מעניינת. לכאורה, לא היה בה שום שינוי דרמטי, אבל בפועל היא מלאה בתהפוכות ושינויים, בעיקר פנימיים.  שנה של סימני שאלה - שאלות על תעסוקה, שאלות על שינוי תזונתי, שאלות לגבי מצב בריאותי שרוצים לשפר, שאלות על שינויים ברמת ההכנסה הביתית ואיך עורכים התאמות אליהם ועוד ועוד. השאלות האלה ליוו אותנו לא מעט בכל מיני רגעים, בנאליים לכאורה במהלך השנה. וכל השאלות הלכו והתעצמו כשגילינו שהמשפחה עתידה להתרחב בהקדם.  בעבר (הלא מאוד רחוק) הרבה מהשאלות האלו היו מכניסות אולי ללחץ. שינוי בהכנסה, מצב בריאותי, וכן הלאה היו יכולים להדיר שינה מעיניי. השנה זה לא קרה. לא רק שלא הכניסו אותי ללחץ, אלא הסתכלתי על כל שינוי כזה כהזדמנות מדהימה שיכולה לפתוח לי עולם חדש. חשבתי על התאמות שצריך לעשות, אבל גם הגדלתי את רשימת השאיפות והמטרות שלי. השנה לא כיוונתי רק ל...

בדרך אל העושר

תמונה
בס"ד בפוסט הקודם כתבתי שיכולים להיות שני מניעים ליצירת שינוי כלכלי . על הרצון "לסגור את החודש" מחד, וההתבוננות על השאלה "מה אני רוצה בחיים?" שכמובן מובילה לצורך בתוכנית עבודה להגיע אליה מאידך.  כשיש את המטרה שרוצים להגיע אליה, התהליך הופך להיות קל. אנחנו לא מצמצמים את ההוצאה כי אנחנו קמצנית, או כי אנחנו מתכלבים. אנחנו חוסכים כי יש לנו יעד. יש לנו מטרה, וכל צעד קטן יקדם אותנו למטרה. יש לנו תוכנית. את המטרות אתם תקבעו לפי מיטב הדמיון שלכם. אולי תרצו טיול מסביב לעולם? אולי פרישה מוקדמת? אולי הגעה לפנסיה ברווחה כלכלית? ככל שתקדימו לבנות את התוכנית, הסיכויים שלכם להגיע למטרה גבוהים יותר.  השלב הראשון: הגעה לאיזון בלי להיות מאוזן כך שההוצאות לא יהיו גדולות מההכנסות, המשפחה בעצם יוצרת גרעון קבוע. העלויות של החובות האלה גבוהות ומובילות לכך שהמשפחה ממשיכה לצבור עוד ועוד חוב. אין פתרון כסף לשלב הזה, וצריך להגיע למצב שאתם לא יוצרים גרעונות שיצרו עוד חובות ויכבידו עליכם ממימוש החלומות שלכם.   השלב השני: צמצום חובות ואוברדרפט האוברדרפט (מינוס) הוא ...

"לסגור את החודש" או "מה אני רוצה בחיים"?

תמונה
בס"ד משפחות רבות שפונות לשינוי המצב הכלכלי שלהם מגיעות בכלל משבר ומצוקה. מעטות המשפחות שמגיעות לליווי כלכלי בגלל שהן ברווחה כלכלית ורק רוצות לדעת איך לצאת לחופש כלכלי. רוב המשפחות מגיעות בגלל הקושי שלהן לסגור את החודש (הן קיימות, פשוט מעטות יותר).  הרצון להימנע מהמקום הזה, כמו שכבר סיפרתי , הוא זה שהוביל אותי לתחום. אבל האמת היא ששם התחלתי, אבל זה לא בהכרח המקום שהניע אותי להשאר. היכולת לסגור את החודש קשורה למתמטיקה דיי פשוטה - סך ההוצאות צריך להיות נמוך יותר מסך ההכנסות. אפשר למצוא ברחבי הרשת (וגם אצלי למי שיפנה ויהיה מעוניין בכך) קבצים שיאפשרו לכם להתחיל ולהבין איך להגיע לאיזון כלכלי. איך להבין מה ההוצאות שלכם (אם אתם לא עושים רישום קפדני על ההוצאות שלכם אני מבטיחה לכם הפתעה בתחום הזה) ומה ההכנסות שלכם (אם אתם עצמאים, ומשאירים את ניהול החשבונות רק לרו"ח גם אתם יכולים להיות מופתעים), וגם מה לעשות עם זה הלאה. איך להכין את התקציב ואיך לעקוב אחריו. זה אולי יכול להיות מאוד מאתגר עבור אנשים, אבל זה לא מסובך.  אבל אז אנחנו מגיעים לתחומים שבגינם נשאבתי לתחום הזה. אלה ...

"להגדיל הכנסות במקום לצמצם הוצאות"

תמונה
בס"ד לפני שבועיים בזמן שאני ממתינה עם הצוות הטכני בעבודה שהמחשב יתחיל להגיב התחלנו לדבר על כלכלת המשפחה, פנסיות ומיני תופינים. השיחה התנהלה ביני, ובין רווק בן 30 וגבר נוסף באמצע-סוף שנות החמישים לחייו.  השיחה הזו דיברה על ההווה הכלכלי שלנו, ועל איך שהוא משפיע על העתיד הכלכלי שלנו. למעשה, השיחה הזו בנוסף לכך שבאותו שבוע דנו בכלי התקשורת על מצב הפנסיה הובילו אותי לכתיבת הפוסט על מ שענת הקנה הרצוץ שהיא הפנסיה שלנו. כך התחיל הבוגר מבינינו לספר לנו על כך שהוא מתחיל להשקיע בנדל"ן בחו"ל על מנת שתהיה לו הכנסה נוספת לפנסיה. כיום, כך סיפר לנו, הוא בדרכו לרכוש דירה נוספת בחו"ל על מנת שתספק לו הכנסה נוספת וההשקעה שלו תהיה נמוכה משמעותית מהשקעה על דירה בארץ.  וכמו בכל שיח טיפוסי, צריך שתהיה הדמות שתשאל את השאלה - אבל מי בכלל יכול לחסוך במדינה הזו. במקרה הזה היה לי קל ונוח לומר לבחור (צעיר, רווק, בעבודה שהמשכורת בה לא רעה) שהוא בהחלט יכול לחסוך אחוזים יפים מהמשכורת שלו, לו רק יבחר בכך. צעד כזה יוביל אותו לנכסים ולצבירת הון בעתיד, אבל טומנת בחובה מחיר של הור...

המסלול הבטוח לעבודה

תמונה
בס"ד ללכת ללמוד, למצוא עבודה יציבה ובטוחה (עדיף עם קביעות) ולעבוד עד הפרישה לפנסיה. זו שאיפה שהייתה עבורי, ואימצתי לעצמי במידה רבה.  מי מכם שקרא את פוסט ההיכרות שלי יודע שהצורך והרצון שלי ביציבות תעסוקתית משכו אותי (ומושכים אותי עד היום) והשפיעו גם על החלטות שהיו לי בחיים. אני לא אוהבת סיכונים. אוהבת להרגיש בטוחה ועם קרקע יציבה מתחת לרגליים. באותו פוסט היכרות גם סיפרתי לכם שאבי היה עצמאי. אני לא זוכרת את התקופה כעצמאי כתקופה זוהרת במיוחד (למרות שהייתה תקופה שאני יודעת שההרווחים היו יפים מאוד). היו קשיים, התחרות הייתה קשה ולפעמים היה בהחלט הרבה מתח ואי וודאות. הייתי קטנה, אז לא הייתי מעורבת יותר מידי במצב הכלכלי, אבל התחושה הייתה מורגשת. הרצון להיות שכירה ב"משרה טובה" הלך וגבר.  כשהתחלתי קצת לפזול לכיוונים אחרים עלו רק עוד סיבות למה לדבוק בתוכנית ולא להיות עצמאים. לא חסרות סיבות  למה לא להיות עצמאים -  אין ביטחון תעסוקתי ואתה תלוי מאוד בלקוחות שיכולים להגיע ויכולים שלא. אין מישהו מלמעלה שמפריש לך לתנאים סוציאליים (רק לא מזמן התחילה חובת פנסיה). אם אתה מ...

העתיד מגיע. כנראה שגם הפנסיה בוא תבוא

תמונה
בס"ד בשבוע שעבר התפרסמה ידיעה שנוגעת לאחת הפצצות הכלכליות המתקתקות של המדינה - הפנסיה שלנו. הידיעה, תחת הכותרת  "המשבר החברתי הגדול בתולדות המדינה": המלצה לבטל את גיל הפרישה לפנסיה , מציג המלצות של ועדה משותפת של הכנסת בתפוח האדמה הלוהט שאף אחד לא ממש רוצה להתייחס אליו - הפנסיות שלנו.  היסטוריה אז בואו נדבר קצת על הדבר הזה שנקרא פנסיה. המודל הכללי ההתחלתי של הפנסיה אמר שהשכבות הצעירות יממנו את הפנסיות של השכבות המבוגרות. כשהצעירים של היום יגיעו לגיל פרישה בבוא היום, הצעירים החדשים יממנו אותם. קרנות הפנסיה הישנות העניקו את הפנסיה בצורה מצטברת של 2% מהשכר על כל שנת עבודה ועד 70% מהשכר הפנסיוני. כך היה מובטח למבוטחים מה תהיה גובה הפנסיה שלהם. רק שהיו כמה בעיות.  קרנות הפנסיה העיקריות היו הקרנות ההסתדרותיות, שהגיעו ל משבר אקטוארי    עד להלאמתן  בשנת 2003 . הקרנות עודדו חברים חדשים להצטרף באמצעות הטבות שונות, שהובילו לכך שהיקף ההפקדות לא תאם את היקף ההתחייבויות לקצבאות. לא הייתה הלימה בין ההפקדות שהעמיתים בצעו לבין הסכום שהקרנות התחייבו ל...

החריגה שבשגרה

תמונה
 בס"ד השבוע התעסקנו קצת בניהול ספקים ושינויים בהוצאות. משפחה ממוצעת צריכה להתמודד עם עשרות ספקים שהיא מתנהלת מולם. את חלקם אנחנו בוחרים, וחלקם נכפו עלינו ואיתם צריך להתמודד. הספקים שהשימוש בהם נכפה עלינו הם למשל העירייה, חברת חשמל, תאגיד המים וכדומה. יש ספקים שהבחירה בהם היא מוגבלת, כמו חברת הגז, שמחברת את כל הבניין ולכן המעבר מצריך את הבניין כולו. וכמובן שיש את הספקים שזה לגמרי תלוי בנו - חברת הטלפון הנייח, הנייד, האינטרנט, הטלויזיה, הסופר, הירקן, הקצב, קופת החולים והרשימה עוד ארוכה.  יש ספקים שהם מונופולים ואין להם מתחרים, או ספקים אחרים שקשה יחסית להחליף - זה לא תהליך פשוט לעבור דירה רק כי ההתנהלות בעירייה לא מוצאת חן בעינינו (למרות שאני מכירה כאלו שעשו את זה). יש כאלה שהם בדרגת ביניים כמו חברת הגז, שמחברת את כל הבניין בו זמנית, ולכן צריך שכולם יסכימו לשינוי. יחד עם זאת, רוב הספקים שלנו הם כאלה שזה דיי פשוט לעבור. אנחנו יכולים להחליט כל שבוע ללכת לסופר אחר, או לעבור בקלות רבה בין קופות חולים או חברות תקשורת.  וספקים, זה עוד אחד מהדברים, שכדאי לנו לנה...

אחריות אישית וניצול חולשות

תמונה
בס"ד ניהול כלכלת המשפחה כוללת בתוכה תכנון לעתיד, בחינת ההגנות הכלכליות של המשפחה (ביטוחים, פנסיה וכן הלאה) וטיפול בהתנהלות השוטפת. למרות שהסיבות הראשונות יותר סבוכות, הסיבה שרוב המשפחות פונות לייעוץ נוגעת דווקא לנושא של טיפול בתזרים השוטף של המשפחה. לכאורה זה הצד הפשוט שברור לכולם איך לטפל בו. רציונלית- כולם יודעים מה לעשות. אבל בפועל- לא עושים דבר.  לפני כחודשיים סיימתי לקרוא את הספר "יסודות הכלכלה- מדריך לאזרח" של תומס סואל .  זה ספר שמסביר את תורת המחירים והחשיבות שלה בויסות משאבים בכלכלה. הוא מסביר את תפיסת העולם הקפיטליסטית בצורה ברורה ופשוטה, ומראה מרכיבים של המחיר שאנחנו משלמים על מוצרים שאנחנו לא תמיד מודעים אליהם. הספר גם מתייחס לפשטות שבה השוק מווסת את עצמו באמצעות המחירים על מוצרים ושירותים, ואת הבעיות והעיוותים שנוצרים כשממשלות מתערבות במנגנון המחיר.  אם אתם רוצים להבין את תפיסת העולם הקפיטליסטית, וההיגיון העומד מאחורי תפיסת העולם הזו - זה ספר לא רע בכלל להתחיל איתו. אין גרפים, אין חישובים מסובכים או מספרים מפוצצים. שפה פשוטה, הגיונית וברורה שמ...

זיהוי הזדמנויות וקהל "מודר"

תמונה
בס"ד הסיפור התרחש היום אבל למעשה תחילתו לפני מספר חודשים. זה סיפור על זיהוי הזדמנויות, מימושן וגם למידה עצמית.  השם "כלכלת המשפחה" מניח קהל יעד מסוים - משפחות. יש בו פספוס מסוים. השם יוצר הנחה שמי שצריך את השירות של מאמן או יועץ לכלכלת המשפחה זה דווקא "משפחות". השם מדיר בצורה מסוימת את הרווקים מתוך המעגל. אבל לא רק הרווקים הוצאו מהמעגל, במידה מסוימת נראה לי שגם זוגות בלי ילדים הוצאו החוצה. לא בכוונה, אבל נשמע מהשם שלפחות ילד אחד נחוץ לזוג הזה כדי להיות חלק מהחגיגה.  ואני? מכיוון שאני עם משפחה, וכל השיח הכלכלי סביב המשפחה והילדים ברור לי, גם נכנסת לשם לפעמים. למרות זאת, אם להיות כנה, דווקא ה"מודרים" מעניינים אותי. הם מושכים אותי כי הפוטנציאל כ"כ גדול. כי אם לרגע יעצרו ויתבוננו בנושא הכלכלי זה יכול לאפשר להם להתחיל את החיים ממקום יותר מחושב ולפני המינוסים, ההלוואות והלחץ הכלכלי.  כשאנחנו צעירים לא מלמדים אותנו דברים שההשפעה שלהם דווקא בגילאים הצעירים היא כ"כ משמעותית, כמו אפיקי השקעה וריבית דריבית . לא מלמדים אותנו שאם נשקיע ...