רשומות

עמי ותמי - הסוף הלא מוכר

תמונה
בס"ד תמי עדיין אוהבת ממתקים. למרות כל מה שהיה בבית העשוי ממתקים, ולמרות שהמכשפה ניסתה לפתות אותה באמצעות הממתקים, היא עדיין אוהבת אותם. עמי, לעומתה, מאז שניצל מבית המכשפה לא הסכים לגעת בממתקים יותר. כל פעם שהסתכל על ממתקים, או שהציעו לו ממתקים הוא נבהל והתרחק. הוא רק נזכר בכך שהממתקים גרמו לו להשמין עוד ועוד כדי שהוא יהיה עסיסי עבור המכשפה.  אחרי שהם חזרו לבית אביהם, שהתחרט מאוד על מה שעשה ועל כך שהסכים להרחיק את ילדיו האהובים, הוא ניסה לעשות את הכל כדי להביע את אהבתו. הוא הרעיף עליהם מתנות, משחקים, אוכל שהם אוהבים. הוא ניסה לעשות כל מה שניתן מבחינתו על מנת שירגישו שהוא אוהב אותם ולהביע את החרטה שלו.  למרות כל נסיונותיו, תמי לא הצליחה להתגבר על משבר האמון שנוצר. היא עשתה על הכל בעצמה, וסירבה לקבל מאביה את המתנות. היא הבינה, בבית המכשפה, שהיא מסוגלת להתמודד עם כל דבר שתתיקל בו. הרי בסופו של דבר, הערמומיות והחכמה שלה עזרו לה לחשוב על הרעיון לדחוף את המכשפה לתוך התנור וכך הם ניצלו. היא הבינה שהיא תוכל להסתדר עם מה שיש לה. אולי זה לא יהיה פשוט וקל, אבל היא תצליח...

לפעמים חלומות מתגשמים

תמונה
בס"ד *צילום: אוריאל בן יצחק, אמנות הצילום בסמארטפון לפני חודשיים בערך חגגנו יום נישואין. בעלי היקר הזכיר לי את המאורע המתקרב כחודש לפני זה ושאל מה ארצה לעשות. כפי המסורת, הפלתי את האחריות עליו. "אתה תבחר, אבל שיהיה משהו כיפי" אמרתי. "אבל אני רוצה משהו חוויתי ולא סתם לשבת בבית או במסעדה" הוספתי כדי לוודא שהוא מבין למה אני מתכוונת כשאני אומרת "כיפי". למה שלא אבחר בעצמי אתם בטח שואלים. אז כמו רוב הנשים גם אני "מנהלת" את רוב הדברים בבית. אז פה יש משהו שאני יכולה להפיל עליו, אז שאני אפספס את ההזדמנות? חלילה!  חיפש וחיפש, ובסוף מצא מסלול נחמד, לא רחוק מהבית שאפשר ללכת ולבלות יחד. אנחנו התחתנו בשיא הקיץ, והמשמעות של זה (מעבר לחום הבלתי נסבל) היא שזה גם יוצא בזמן שהבנות בחופשה מהגנים. וזה הזמן להודות לאמא שלי על זה שלקחה את הבנות ליום שלם אליה, למרות שזה יום שישי ויש הכנות לקראת שבת, ונתנה לנו יום שלם של רוגע וזמן משותף. תודה אמא! והיא הגדילה לעשות ואפילו באה לקחת את הבנות. אז זכינו לנו גם בבוקר שקט ונינוח בקצב איטי ורגוע.  ומה עושים כ...

חזרה לשגרה

תמונה
בס"ד *שולחן החג בסוכה של אמי חזרתי לשגרה. עבר חודש שבו היה קשה לדעת כבר באיזה יום בשבוע אנחנו כי עברנו משבת לשבת (או פשוט יום שבתון). חודש עמוס בארוחות משפחתיות, היום סובב סביב שהות במטבח, בישולים ונקיונות. כמובן שהילדים בבית וצריך למצוא דרך לג'נגל את הכל ביחד. והכי חשוב - להנות מהזמן המשפחתי ביחד, כי אחרי הכל, אם כבר בבית אז לפחות להנות על הדרך.  הקרבה הגדולה השנה בין החופש הגדול לבין החגים יצרה בנוסף לאתגרים האחרים גם אתגר כלכלי לא פשוט עבור הרבה משפחות. עד שהצליחו להרים את הראש ולנשום מהוצאות החופש הגדול, הקייטנות, החופשות  והבילויים לילדים, פתאום הגיעו ההוצאות על האירוחים (או מתנות למארחים), והופ שוב צריך להעסיק את הילדים במהלך חול המועד סוכות. אתגר ללא ספק.  כבר דיברנו על כך שכדאי להיערך במהלך השנה לקראת ההוצאות של הקיץ , ולא לגלות ביוני שאנחנו צריכים להוציא אלפי שקלים בחודשיים הקרובים. הבנו את הרעיון שחסכון של כמה מאות שקלים בחודש (או צביעת תשלומי ההבראה לצורך זה) יהיה משמעותית יותר קל מהוצאה של כל הסכום הזה במהלך חודשיים. אבל מה אנחנו עושים עם...

הכל תלוי בנקודת המבט שלכם - פוסט אחרון לשנה

תמונה
בס"ד                                             * צילום: אוריאל בן יצחק http://www.orielby.com/ השנה האחרונה הייתה שנה מעניינת. לכאורה, לא היה בה שום שינוי דרמטי, אבל בפועל היא מלאה בתהפוכות ושינויים, בעיקר פנימיים.  שנה של סימני שאלה - שאלות על תעסוקה, שאלות על שינוי תזונתי, שאלות לגבי מצב בריאותי שרוצים לשפר, שאלות על שינויים ברמת ההכנסה הביתית ואיך עורכים התאמות אליהם ועוד ועוד. השאלות האלה ליוו אותנו לא מעט בכל מיני רגעים, בנאליים לכאורה במהלך השנה. וכל השאלות הלכו והתעצמו כשגילינו שהמשפחה עתידה להתרחב בהקדם.  בעבר (הלא מאוד רחוק) הרבה מהשאלות האלו היו מכניסות אולי ללחץ. שינוי בהכנסה, מצב בריאותי, וכן הלאה היו יכולים להדיר שינה מעיניי. השנה זה לא קרה. לא רק שלא הכניסו אותי ללחץ, אלא הסתכלתי על כל שינוי כזה כהזדמנות מדהימה שיכולה לפתוח לי עולם חדש. חשבתי על התאמות שצריך לעשות, אבל גם הגדלתי את רשימת השאיפות והמטרות שלי. השנה לא כיוונתי רק ל...

בדרך אל העושר

תמונה
בס"ד בפוסט הקודם כתבתי שיכולים להיות שני מניעים ליצירת שינוי כלכלי . על הרצון "לסגור את החודש" מחד, וההתבוננות על השאלה "מה אני רוצה בחיים?" שכמובן מובילה לצורך בתוכנית עבודה להגיע אליה מאידך.  כשיש את המטרה שרוצים להגיע אליה, התהליך הופך להיות קל. אנחנו לא מצמצמים את ההוצאה כי אנחנו קמצנית, או כי אנחנו מתכלבים. אנחנו חוסכים כי יש לנו יעד. יש לנו מטרה, וכל צעד קטן יקדם אותנו למטרה. יש לנו תוכנית. את המטרות אתם תקבעו לפי מיטב הדמיון שלכם. אולי תרצו טיול מסביב לעולם? אולי פרישה מוקדמת? אולי הגעה לפנסיה ברווחה כלכלית? ככל שתקדימו לבנות את התוכנית, הסיכויים שלכם להגיע למטרה גבוהים יותר.  השלב הראשון: הגעה לאיזון בלי להיות מאוזן כך שההוצאות לא יהיו גדולות מההכנסות, המשפחה בעצם יוצרת גרעון קבוע. העלויות של החובות האלה גבוהות ומובילות לכך שהמשפחה ממשיכה לצבור עוד ועוד חוב. אין פתרון כסף לשלב הזה, וצריך להגיע למצב שאתם לא יוצרים גרעונות שיצרו עוד חובות ויכבידו עליכם ממימוש החלומות שלכם.   השלב השני: צמצום חובות ואוברדרפט האוברדרפט (מינוס) הוא ...

"לסגור את החודש" או "מה אני רוצה בחיים"?

תמונה
בס"ד משפחות רבות שפונות לשינוי המצב הכלכלי שלהם מגיעות בכלל משבר ומצוקה. מעטות המשפחות שמגיעות לליווי כלכלי בגלל שהן ברווחה כלכלית ורק רוצות לדעת איך לצאת לחופש כלכלי. רוב המשפחות מגיעות בגלל הקושי שלהן לסגור את החודש (הן קיימות, פשוט מעטות יותר).  הרצון להימנע מהמקום הזה, כמו שכבר סיפרתי , הוא זה שהוביל אותי לתחום. אבל האמת היא ששם התחלתי, אבל זה לא בהכרח המקום שהניע אותי להשאר. היכולת לסגור את החודש קשורה למתמטיקה דיי פשוטה - סך ההוצאות צריך להיות נמוך יותר מסך ההכנסות. אפשר למצוא ברחבי הרשת (וגם אצלי למי שיפנה ויהיה מעוניין בכך) קבצים שיאפשרו לכם להתחיל ולהבין איך להגיע לאיזון כלכלי. איך להבין מה ההוצאות שלכם (אם אתם לא עושים רישום קפדני על ההוצאות שלכם אני מבטיחה לכם הפתעה בתחום הזה) ומה ההכנסות שלכם (אם אתם עצמאים, ומשאירים את ניהול החשבונות רק לרו"ח גם אתם יכולים להיות מופתעים), וגם מה לעשות עם זה הלאה. איך להכין את התקציב ואיך לעקוב אחריו. זה אולי יכול להיות מאוד מאתגר עבור אנשים, אבל זה לא מסובך.  אבל אז אנחנו מגיעים לתחומים שבגינם נשאבתי לתחום הזה. אלה ...

"להגדיל הכנסות במקום לצמצם הוצאות"

תמונה
בס"ד לפני שבועיים בזמן שאני ממתינה עם הצוות הטכני בעבודה שהמחשב יתחיל להגיב התחלנו לדבר על כלכלת המשפחה, פנסיות ומיני תופינים. השיחה התנהלה ביני, ובין רווק בן 30 וגבר נוסף באמצע-סוף שנות החמישים לחייו.  השיחה הזו דיברה על ההווה הכלכלי שלנו, ועל איך שהוא משפיע על העתיד הכלכלי שלנו. למעשה, השיחה הזו בנוסף לכך שבאותו שבוע דנו בכלי התקשורת על מצב הפנסיה הובילו אותי לכתיבת הפוסט על מ שענת הקנה הרצוץ שהיא הפנסיה שלנו. כך התחיל הבוגר מבינינו לספר לנו על כך שהוא מתחיל להשקיע בנדל"ן בחו"ל על מנת שתהיה לו הכנסה נוספת לפנסיה. כיום, כך סיפר לנו, הוא בדרכו לרכוש דירה נוספת בחו"ל על מנת שתספק לו הכנסה נוספת וההשקעה שלו תהיה נמוכה משמעותית מהשקעה על דירה בארץ.  וכמו בכל שיח טיפוסי, צריך שתהיה הדמות שתשאל את השאלה - אבל מי בכלל יכול לחסוך במדינה הזו. במקרה הזה היה לי קל ונוח לומר לבחור (צעיר, רווק, בעבודה שהמשכורת בה לא רעה) שהוא בהחלט יכול לחסוך אחוזים יפים מהמשכורת שלו, לו רק יבחר בכך. צעד כזה יוביל אותו לנכסים ולצבירת הון בעתיד, אבל טומנת בחובה מחיר של הור...

המסלול הבטוח לעבודה

תמונה
בס"ד ללכת ללמוד, למצוא עבודה יציבה ובטוחה (עדיף עם קביעות) ולעבוד עד הפרישה לפנסיה. זו שאיפה שהייתה עבורי, ואימצתי לעצמי במידה רבה.  מי מכם שקרא את פוסט ההיכרות שלי יודע שהצורך והרצון שלי ביציבות תעסוקתית משכו אותי (ומושכים אותי עד היום) והשפיעו גם על החלטות שהיו לי בחיים. אני לא אוהבת סיכונים. אוהבת להרגיש בטוחה ועם קרקע יציבה מתחת לרגליים. באותו פוסט היכרות גם סיפרתי לכם שאבי היה עצמאי. אני לא זוכרת את התקופה כעצמאי כתקופה זוהרת במיוחד (למרות שהייתה תקופה שאני יודעת שההרווחים היו יפים מאוד). היו קשיים, התחרות הייתה קשה ולפעמים היה בהחלט הרבה מתח ואי וודאות. הייתי קטנה, אז לא הייתי מעורבת יותר מידי במצב הכלכלי, אבל התחושה הייתה מורגשת. הרצון להיות שכירה ב"משרה טובה" הלך וגבר.  כשהתחלתי קצת לפזול לכיוונים אחרים עלו רק עוד סיבות למה לדבוק בתוכנית ולא להיות עצמאים. לא חסרות סיבות  למה לא להיות עצמאים -  אין ביטחון תעסוקתי ואתה תלוי מאוד בלקוחות שיכולים להגיע ויכולים שלא. אין מישהו מלמעלה שמפריש לך לתנאים סוציאליים (רק לא מזמן התחילה חובת פנסיה). אם אתה מ...

העתיד מגיע. כנראה שגם הפנסיה בוא תבוא

תמונה
בס"ד בשבוע שעבר התפרסמה ידיעה שנוגעת לאחת הפצצות הכלכליות המתקתקות של המדינה - הפנסיה שלנו. הידיעה, תחת הכותרת  "המשבר החברתי הגדול בתולדות המדינה": המלצה לבטל את גיל הפרישה לפנסיה , מציג המלצות של ועדה משותפת של הכנסת בתפוח האדמה הלוהט שאף אחד לא ממש רוצה להתייחס אליו - הפנסיות שלנו.  היסטוריה אז בואו נדבר קצת על הדבר הזה שנקרא פנסיה. המודל הכללי ההתחלתי של הפנסיה אמר שהשכבות הצעירות יממנו את הפנסיות של השכבות המבוגרות. כשהצעירים של היום יגיעו לגיל פרישה בבוא היום, הצעירים החדשים יממנו אותם. קרנות הפנסיה הישנות העניקו את הפנסיה בצורה מצטברת של 2% מהשכר על כל שנת עבודה ועד 70% מהשכר הפנסיוני. כך היה מובטח למבוטחים מה תהיה גובה הפנסיה שלהם. רק שהיו כמה בעיות.  קרנות הפנסיה העיקריות היו הקרנות ההסתדרותיות, שהגיעו ל משבר אקטוארי    עד להלאמתן  בשנת 2003 . הקרנות עודדו חברים חדשים להצטרף באמצעות הטבות שונות, שהובילו לכך שהיקף ההפקדות לא תאם את היקף ההתחייבויות לקצבאות. לא הייתה הלימה בין ההפקדות שהעמיתים בצעו לבין הסכום שהקרנות התחייבו ל...